רוב האנשים חושבים שנהיגה במהירות מופרזת היא עבירה קלה מאחר שהיא נפוצה יחסית. סביר להניח כי נהג ממוצע יקבל דו”ח בגין עבירת מהירות לפחות פעם אחת בחייו. עם זאת, יש סוג אחר של עבירת מהירות שמטופלת ברצינות רבה יותר על ידי גורמי אכיפת החוק והתביעה המשטרתית והיא כאשר הנהג נסע הרבה מעבר למותר ולא קרוב לרף הסביר.
עבירות מהירות מופרזת נושאות עונשים חמורים יותר מהפרה מהירה של עבירות מהירות “סטנדרטיות”, בשל העובדה שרשויות המדינה רואות את המהירות הזאת מסוכנת יותר. אם זומנת למשפט בגין עבירת תנועה זו, עליך להיות מודע לעונשים העומדים בפניך ועל החשיבות לשכור ייצוג משפטי כדי למזער את השפעת עבירת המהירות.

מה נחשב למהירות מופרזת?

דרגת המהירות המותרת, קבועה בתקנה 54 לתקנות התעבורה, והיא חלה בהיעדר תמרור שמורה אחרת מכך.

נהיגה במהירות מופרזת

כפי שרואים בטבלה הנ”ל, מהירות מופרזת על פי תקנות התעבורה היא :

  • נהיגה במהירות העולה על 50 קמ”ש בדרך עירונית (בתוך עיר או סביבה מיושבת).
  • עולה על 80 קמ”ש בדרך בינעירונית שלא קיים בה גדר הפרדה.
  • גבוהה מ- 90 קמ”ש בדרך בינעירונית שיש בה גדר הפרדה.
  • בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה – גבוהה מ-100 קמ”ש.
  • דרך בת שני נתיבים לכל כיוון נסיעה עם שטח הפרדה בנוי – מעל ל-110 קמ”ש;
  • בכביש מהיר למעלה מ- 120 קמ”ש, (למשל כביש 6)

כמובן, הכל בהתאם להוראות התמרור במקום!

מהם העונשים הניתנים על נהיגה במהירות מופרזת בדרך עירונית?

העונש הקבוע בחוק על נהיגה במהירות מופרזת מושפע מחומרת העבירה, וממידת ההחרגה מהמהירות המותרת:

  • חריגה של עד 20 קמ”ש: 250 ש”ח ללא נקודות .
  • חריגה של 21-30 קמ”ש: 750 שקלים ו-8 נקודות.
  • חריגה של 31-40 קמ”ש: 1,500 שקלים ו-10 נקודות.
  • חריגה של 41 קמ”ש ומעלה: הזמנה לדין, 10 נקודות חובה לצד פסילה מנהלית של הרישיון.

מהם העונשים הניתנים על נהיגה במהירות מופרזת בדרך בינעירונית?

בדרך בינעירונית, היות ולרוב לא ניתן בנמצא עוברי אורח, המהירות המותרת גבוהה יותר לעומת המהירות המותרת בדרך עירונית, אי לכך, הענישה שונה:

  • חריגה של עד 25 קמ”ש: דו”ח בסך 250 ש”ח ללא נקודות.
  • חריגה של 25-40 קמ”ש: קנס בסך 750 ש”ח ו-8 נקודות.
  • חריגה של 41-50 קמ”ש: 1,500 ש”ח, 10 נקודות (לא ניתן להמיר באזהרה).
  • חריגה הגבוהה מ- 51 קמ”ש: הזמנה למשפט, 10 נקודות ופסילה מנהלית של הרישיון.

כיצד מצליחה המשטרה לדעת את המהירות בה נסעתי?

לרשות המשטרה ומשרד התחבורה עומדים כלים טכנולוגים מתקדמים לצורך אכיפת מהירות מופרזת כגון ציוד לייזר שבאפשרותו לזהות באופן מדויק את מידת מהירות הרכב באותו רגע נתון, מצלמות בדרכים, חלק מהאמצעים גלויים וחלקם סמויים.
משטרת ישראל עושה שימוש באמצעים שונים כדי לאכוף עבירות של מהירות מופרזת. בין האמצעים האלה ניתן למצוא את הממל”ז, מכשיר הדבורה ומצלמות א3.

האם מהירות מופרזת היא באמת מסוכנת?

המדינה משקיעה משאבים רבים בסכום המוערך בכ-50 מיליון ש”ח מדי שנה וזאת על מנת לאכוף עבירות מהירות. במשטרה יגידו שמדובר בעבירה שמעצם טבעה מהווה סכנת חיים. אלא שהסטטיסטיקה מראה שפחות מ-2% מתאונות הדרכים בישראל נגרמות בשל מהירות כך שמדובר לכאורה בגורם זניח.
ביתר העבירות המדינה בחרה להשקיע פחות משאבים באכיפה. קולות רבים נשמעו על כך שהאכיפה המוגברת מצד המשטרה בעבירות מהירות המופרזת נובעת מכך שהיא פשוטה לאכיפה, ולכן היא עבירה שכיחה יותר מהשאר, ולא באמת כי היא מהווה סכנת חיים. בנוסף לכך, האכיפה לרוב מתבצעת בקטעי דרך מהירים, מוארים וישרים שהם בטוחים יותר לנסיעה ופחות בכבישים המסוכנים באמת שבהן נגרמו תאונות דרכים רבות, מה שעוד יותר נותן חיזוק לטענות שמפריכות כל קשר בין פעולות האכיפה כגורם מונע תאונות.

ממל”ז

הממל”ז – קיצור של מד מהירות לייזר, הוא המכשיר הנפוץ והוותיק ביותר בו המשטרה עושה שימוש כבר שנים רבות. המכשיר בעל דימיון רב לרובה בעל ידית אחיזה ומחוברת לו כוונת. הממל”ז שולח קרן לייזר לכיוון הרכב, ומודד את הזמן החולף בין קרן הלייזר שנשלחה לכיוון הרכב לבין קרן הלייזר החוזרת והמכשיר מציג לשוטר את הנתונים שנמצאו.
אופן ההפעלה הוא די פשוט, השוטר מכוון את העינית לרכב המטרה, לוחץ על ההדק ואחרי כן אמור לקבל את התוצאה.

👮‍♂️רק שוטר שעבר הכשרה להפעלת ממל”ז רשאי להפעילו!
במידה שקיבלת דו”ח או זימון למשפט עקב מדידת מהירות מצד שוטר לא מוסמך, עשוי הדבר להוביל לזיכוי מוחלט!

האם המכשיר אמין?

לכאורה, מדובר במוצר חשמלי אשר יתכן ויהיו בו תקלות. אלא שתקלה במקרה כזה תהיה בעלת השלכות כבדות משקל על חייו ולעתים על חיי משפחתו של נהג שנפל קורבן בעל כורחו לתקלה טכנית.
ובכן, נושא האמינות של הממל”ז הגיע עד לבית המשפט העליון בע”פ 4682/01 גבריאל לוי, משה עטיה נ’ מדינת ישראל, שהכריע כי המכשיר אמין אך רק עם מתקיימים 3 תנאים מצטברים:

  1. הפעלת המכשיר בוצעה על ידי מפעיל שעבר הכשרה ייעודית לכך.
  2. ההפעלה בוצעה לפי הוראות היצרן של המכשיר.
  3. תקינותו של המכשיר נבדקה מעת לעת לפי הוראות היצרן לפני ההפעלה.

בית המשפט הוסיף והדגיש כמה הנחיות שחובה על השוטר לציית להן:

✔️ חלה חובה על מפעיל הממל”ז לציין בדו”ח כי הרכב שנתפס בנהיגה במהירות מופרזת היה לבד בנתיב הנסיעה וכן לא היו כל הפרעות.
✔️ חובה שיהיה קשר עין רציף בין השוטר המפעיל לבין הרכב שמהירותו נמדדת עד לעצירתו.
✔️ מפעיל הממל”ז חייב לבצע את המדידה בעודו במצב קבוע (ישיבה או עמידה ללא תזוזה) – לא ניתן לבצע את ההפעלה מתוך ניידת תוך כדי נסיעה.
✔️ שמשת הניידת חייבת להיות פתוחה מאחר שהזכוכית גורמת לשבירת קרן הלייזר.
✔️ יש למדוד את מהירות הרכב בטווח של עד-300 מטר מהרכב הנמדד. ככל שהשוטר המפעיל נמצא במרחק גדול יותר, עליו להפעיל את הממל”ז באופו שהמכשיר יהיה מחובר לחצובה.
✔️ היות וקיימת סטייה במדידת המהירות על המשטרה להפחית 5 קמ”ש מהתוצאה שנמדדה.
✔️ בהפעלת לילה חייבים שמרחק המדידה של 300 המטרים יהיה מואר בתאורת רחוב לכל אורכו – לא ניתן לעשות שימוש בממל”ז בכבישים חשוכים.
✔️ אין להפעיל ממל”ז במידה שמזג האוויר מהווה הפרעה או עלול לגרום לאי דיוקים.
✔️ במדידת מהירות של רכב דו-גלגלי אסור שיהיו כלי רכב מצדדיו של הרכב או מאחוריו.

כיצד אפשר להתגונן מפני הממל”ז?

מקומות היעד למדידת המהירות נקבעים לרוב לפי הנחיית מפקד הצוות אך לעתים השוטרים מחליטים לפי ראות עיניהם על המיקום בו ימיתו ל”טרף”. כמעט בכל המקרים הממל”ז מופעל בדרך מהירה וישרה ובמקומות שבהם נהגים מתפתים להאיץ כגון, שדרות מרכזיות וכבישים ישרים וארוכים הממוקמים בתוך שטח מיושב, כמו למשל בכניסה לעיר.
אם קיבלתם דו”ח על מהירות, להגיד “סליחה טעיתי” “כן, אתה צודק” “הייתי בדרך לאישתי” ושאר תגובות שיש בהן הודאה בעבירה יובילו לכך שאתם תורשעו.
מפעיל הממל”ז חייב לתעד את הבדיקות שערך למכשיר – בכל תחילת משמרת ובכל סיום משמרת. הדבר מתועד בטופס המצורף לחומר החקירה ולא ניתן לנהג ביד. אם השוטר לא כתב שביצע בדיקות למכשיר בתחילת המשמרת ובסיומה, ולא תיעד את תוצאות הבדיקות שערך, הדבר משליך על אמינות המדידה.
השוטר שמפעיל את הממל”ז חייב לציין את העובדה כי המכשיר נבדק בתחילת המשמרת ובסיומה. התוכן הזה אמור להופיע בחומר החקירה שניתן לבקשו בטופס מקוון באתר המשטרה.

הדבורה

הדבורה היא כינוי לכלי למדידת מהירות המבוסס מכ”מ. באמצעות הדבורה ניתן למדוד מהירות גם תוך כדי נסיעת הניידת כאשר המדידה אפשרית גן מצדו האחורי של הרכב הנמדד, כך שבניגוד לממל”ז, אין צורך שיהיה קשר עין רציף עם הרכב הנמדד.

ביחס לממל”ז, הדבורה המבוססת מכ”ם פסיבית יותר, ופחות מצריכה עמידה או ישיבה של המפעיל כלפי חוץ והעמדת המכשיר במצב סטטי. נוסיף לאלו את הכשרת המפעיל והחזקת אקדח הממל”ז וכיוונו לעבר רכב המטרה. למרות שהדבורה מזוהה בקלות רבה יותר בעזרת גלאי מכ”ם. ליחידות מכ”ם המותקנות במכונית יש בדרך כלל אנטנות קדמיות ואחוריות, והשוטר יכול להשאיר את המכ”ם פעיל מבלי לצאת מהמכונית. מכ”ם יכול לעבוד היטב גם ב”מצב נע “, מדידת מהירות בזמן שמכונית הסיור בתנועה. לא ניתן להשתמש בממל”ז בדרך זו.
מכ”ם היא טכנולוגיה ישנה יחסית, והמשטרה כמעט ולא עושה שימוש במכשיר הזה.

כמו הממל”ז, גם אמינות מכשיר הדבורה הגיעה לא אחת לבתי המשפט לתעבורה שפסקו כי המכשיר אמין אך בכפוף לאותם תנאי אצבע שהוזכרו בנוגע לאמינות הממל”ז בתוספת השינויים שלהלן:

חלה חובה על השוטר לציין בדו״ח אם הפעלת הדבורה היתה תוך כדי נסיעה או במצב נייח וכן אם זיהוי המהירות בוצע מהאנטנה האחורית או הקדמית, אם הניידת היתה בתנועה מה הייתה מהירות נסיעתה. גמו כן, חלה חובה על השוטר לציין שבמרחק של 50 מ׳ מצידי הכביש לא היתה תנועה של כלי רכב כלשהם. ההפעלה צריכה להיות בתנאי מזג אוויר המאפשרים ראות ברורה ואין להפעיל את הדבורה מתחת לקווי מתח או אנטנות הפולטות קרינה אלקטרו מגנטית.

נהיגה בכבישים ריקים מהווה פיתוי לנהג סביר לעבור על המהירות המותרת, ובמקומות כאלה עלול להמתין לו שוטר המצוייד במכשיר למדידת מהירות.

הרשעה של נהג על סמך התוצאות שהתקבלו מהדבורה בלבד עלולה להיות בעייתית מכמה סיבות שעו”ד תעבורה טוען בדרך כלל בבית המשפט:
✔️ בדבורה לא קיים קשר עין רציף של השוטר עם הרכב הנמדד.
✔️ במכשיר הדבורה אין חיווי של המרחק בין רכב השוטר לרכב הנמדד, מה שיכול לגרום לטעויות בזיהוי של הרכב הנמדד.
✔️ שוטר לא יכול להצהיר שבעת המדידה לא נסע רכב כלשהו בצידי הכביש במרחק של עד 50 מטר. בדרך כלל בבית המשפט לתעבורה שוטרים רבים אף שוכחים מהמקרה.

מצלמות א’3

מצלמת א3

מצלמות המהירות א3 מתוצרת החברה ההולנדית גאטסו הוצבו בכבישי ישראל לפני מספר שנים. בשנים האחרונות טענו יותר ויותר נהגים כי דו”חות שקיבלו על בסיס המצלמות אינם מדויקים, אולם נקודת המפנה בכל הנוגע למצלמות אירעה בשנת 2018.

מאז הצבתן של מצלמות א’3 בכבישי המדינה, טענו נהגים רבים כי ניתנו להם דוחות על לא עוול בכפם אף שנהגו במהירות המותרת. גל הבקשות להישפט בגין דוחות שנסבו על מדידת מצלמת ה-א’3 לצד התלונות הרבות למשרד התחבורה הביאו את פרקליט המדינה להורות על הקפאה לאלתר של השימוש במצלמות אלה לאחר שמהנדס מוסמך ממכון התקנים העיד עדות שקר בדבר אמינות המצלמות הללו.
המשטרה טענה כי נושא אמינות המצלמות נבדק על ידי מומחים בטכניון שהחליטו כי המצלמות אמינות אך המשטרה עד היום מסרבת להציג את פרטי הניסוי.

התפנית המרכזית בעלילת המצלמות הגיעה בפסק דין תקדימי של בית המשפט לתעבורה בעכו שזיכה 21 נהגים שנשפטו בגין נהיגה במהירות מופרזת ממדידת מצלמת ה-א’3.
פסק הדין הזה הוביל להדחתה של ראש מערך תביעות התעבורה במשטרה שידעה שהמצלמות לא אמינות ועדיין לא נחה דעתה מלשים את ידה על הנהגים שספק אם עברו כלל עבירה כלשהי.
המשטרה החליטה לחדול מאכיפת המהירות לפרק זמן מסויים, “עד יעבור זעם” אבל שבה לעשות בהן שימוש ולהנחית דוחות רבים על נהגים שנתפסו בעיני המצלמה השנויה במחלוקת.
במשטרה אף דאגו להביא את מהנדס החברה ההולנדית המייצרת המצלמות להעיד בבתי המשפט אך עם כל הכבוד, מדובר בעדות סובייקטיבית ולדעתי, הן המשטרה והן היצרנית ההולנדית פועלות מתוך אינטרס להשיא את הרווחים.

מדינת ישראל מכניסה בעזרת המצלמות עשרות מיליוני שקלים מדי שנה! מישהו יוותר על כך בקלות?

לסיכום

תמיד כדאי ליסוע במהירות המותרת ולכבד את השוטרים בכל המקרה. במידה שנתפסתם נוהגים במהירות מופרזת וקיבלתם דו”ח או הוזמנתם לדיון במשפט, רצוי מאוד להיוועץ עם עורך דין תעבורה מקצועי לפני שתתייצבו למשפט.